שכבות פנימיות במזרן אורטופדי 

מזרנים אורתופדיים אנטומיים, עשויים משכבה אחת או ממספר שכבות המודבקות אחת לשנייה כדי ליצור את התכונות האורתופדיות של המזרן.

במאמר זה נפרט את השכבות הנפוצות בתעשיית המזרנים האורתופדיים, נספר על קצה המזלג מה התכונות וההתנהגויות של כל שכבה. כמו כן ננסה להתמקד בקצרה על יתרונות וחסרונות וגם . . . קצת על בלופים בתעשיית המזרנים.

מערכת קפיצים במזרן אורתופדי

מטרת מערכת הקפיצים היא לייצר פיזור נכון ושווה של משקל הגוף לאורך המזרן. מערכת קפיצים טובה מאפשרת פיזור משתנה של קפיצים לאורך המזרן, כך שניתן יהיה לשלוט על שינוי דרגות התמיכה של המזרן על מרכזי הכובד בגוף. מערכת הקפיצים האופטימאלית במזרנים היא מערכת המבוססת על טכנולוגיית קפיצים שתולים.

ניתן לראות פרוט נרחב יותר על מערכת הקפיצים בכתבה ייעודית שלנו (לכניסה לכתבה לחצו - כאן).

שכבת פוליאורטן במזרן אורתופדי

מזרן פוליאוריטן הוא החומר הפופולארי והותיק ביותר בתעשיית המזרנים (פוליאוריטן ידוע בארץ גם בשם גומאוויר). החומר הוא נעים, גמיש ויוצר תחושת נוחות. הפוליאוריטן הוא חומר מוקצף העשוי משלושה מרכיבים עיקריים: Poyol+Iscoyanate+water. כאשר מוסיפים לחומר תוספים שונים ניתן לשלוט בתכונות החומר כך שיהיה יותר גמיש או רך ואיכותי יותר. התוספים הופכים את החומר ליקר יותר או זול. חלק מיצרני המזרנים חותכים את המשטח המוקצף לצורת "תבנית ביצים".

שכבת "תבנית ביצים" במזרן אורתופדי

בתעשיית המזרנים "תבנית ביצים" הינו שם המתאר פוליאוריטן החתוך בצורת תבנית ביצים. מטרת החיתוך המיוחד הזה היא לייצר מצב בו הגוף שוקע ב"תבנית הביצים" וכך הלחץ לכל סנטימטר יורד. מבנה "תבנית הביצים" סופג את מבנה הגוף לתוכו, מתאים את עצמו למבנה הגוף לצורך פיזור לחצים. באופן זה  משתפרת פלאים חלוקת הלחצים על הגוף בעת שכיבה. יש לציין כי "תבנית הביצים" גם משמשת כשיכבה למניעת פצעי לחץ. שכבת תבנית הביצים מוזילה יחסית את עלות המזרן אולם גם נחשבת לאפקטיבית ביותר לספיגת לחצי הגוף, נוחיות השינה ולאקלים הישראלי. את שכבת "תבנית הביצים" מניחים במזרן כשכבה עליונה לפני שכבת הפינוק.

שכבת לטקס במזרן אורתופדי

לטקס הינו חומר אורגני מאוד קפיצי וגמיש. שכבת הטקס במזרונים הינה שכבת גומי מוקצף ומחורר אשר ניתן למצוא אותה בעוביים שונים תלוי בחברה המייצרת את המזרן ורמת איכות המזרן (בדרך כלל העובי הממוצע של הלטקס הוא 13-15 סנטימטר). קוטר החורים ופיזורם משפיע על תחושת הרכות וכך ניתן לשלוט על שינויי התמיכה לאורך חלקי המזרן.

את שכבת הלטקס מניחים כשכבה העליונה במזרן אשר באה במגע עם הגוף. התכונות המרכזיות של הלטקס הינם:

• חומר אורגני הדוחה את קרדית האבק (מומלץ מאוד לסובלים מאלרגיות), רמת אוורור גבוהה.
• עמידות לאורך שנים. 
• גמישות יתרה.

החיסרון המרכזי – עלות הלטקס מייקרת את מחיר המזרן.

ויסקו אלסטיק במזרן אורתופדי

חומר עצלן עם זיכרון גבוהה פותח במעבדות נס"א (תעשיית החלל האמריקנית). יש לציין כי את החומר לא ייצרו עבור מזרנים לאסטרונאוטים בחלל.

אז למה ויסקו-אלסטיק בחלל? בחלל אין התנגדות כך שאם האסטרונאוט זז ופוגע בחומר קפיצי (אפילו בדרגת קפיציות נמוכה) הוא מועף חזרה ועלול להיפגע. הויסקו אלסטיק מונע את הקפיציות ולכן מרפדים איתו את הדפנות הפנימיות של החללית. אגב האסטרונאוטים ישנים על הכיסאות שלהם.

הויסקו אלסטיק שומר על תבנית הגוף ואינו חוזר מיידית למצבו הקודם.

הדבר יכול להיחשב כחיסרון היות והגוף שוקע לתוך המזרן וכאשר מתהפכים המזרן זוכר את התנוחה הקודמת ויוצר תחושת בור. כמו כן הוסקו-אלסטיק מחמם מידי את הגוף בזמן השינה.

הויסקו-אלסטיק הינו חומר יקר מאוד, יש לשים לב מה העובי של הויסקו אלסטיק. כדי שהוחומר יהיה אפקטיבי במזרן רצוי שהעובי יהיה ת 6-16 סנטימטר.

שכבות מעבר במזרנים אורתופדיים

במזרנים האיכותיים יותר יש כשכבות מעבר בין השכבה הקשה לשכבה הרכה. זאת לצורך יצירת מעבר הדרגתי בין השכבות.

שכבת פינוק במזרנים אורטופדיים

שכבה עליונה ביותר במזרן לפני הבד העוטף. השכבה עשויה מספוג LM נוצה עם שכבה עבה של אקרילן. שכבת הפינוק נותנת תחושה של רכות נעימה מאוד מעל המזרן. עובי השכבה כ- 5 סנטימטר.

הבד אשר עוטף את המזרן האורתופדי

הבד האיכותי עשוי סריג איכותי ונושם, העשוי מכותנה וחומר סינטטי. יש לשים לב שהבד לא יהיה סינטטי לחלוטין או עשוי ניילון - בד הניילון מחמם וגורם להזעה. הבד צריך להיות מתוח על המזרן ורצוי שיהיה גם אסטטי.

היכן הבלופים:

1) שכבת לטקס ושכבת הויסקו אלסטיק הן יקרות יחסית לכן כדי להוזיל את עלויות המזרנים יש חברות אשר "חוסכות" בעובי השכבות: 

- שכבת טלקס אפקטיבית צריכה להיות בעובי של 13-15 ס"מ.

- ששכבת ויסקו-אלסטיק אפקטיבית צריכה להיות לפחות של 6 ס"מ במזרנים היקרים יותר השכבה יכולה להיות גם בעובי של 16 ס"מ. יש יצרנים אשר שמים שכבה של סנטימטר אחד או שני וקוראים למזרן לטקס – במקרה זה יש לקחת בחשבון שהלטקס כמעט ולא אפקטיבי.

2) מערכת הקפיצים האופטימאלית עשויה מקפיצים שתולים. מערכת קפיצי בונל או מערכת קפיצים מבודדים (קפיצי מרשל) פחות טובים ובהתאם גם זולים יותר.

3) המזרן האיכותי יותר והעמיד יותר לאורך זמן הוא מזרן אשר ניתן להפוך אותו כך ששני צידי המזרן עשויים משכבות מקבילות ושוות. אין טכנולוגיה מתקדמת אשר יוצרת תנאים בהם לא צריך להפוך את המזרן. אם לא צריך להפוך את המזרן אז זה בגלל שהיצרן "חסך" בשכבה או שכבות יקרות בצד אחד של המזרן. זאת למעט שכבת ויסקו אלסטיק שאותה רצוי לשים רק בצד אחד בגלל התכונות החומר.

4) שכבת הפינוק היא חלק אינטגראלי במזרן אורטופדי ומונחת כשכבה עליונה. חלק מהיצרנים תופרים תפר מיוחד סביב השכבה כדי להראות כביכול שיש שכבה נוספת על המזרן בנוסף לקיים. אולם זה רק למראית עין, באמת התפירה הנוספת רק מייקרת את המזרן שלא לצורך.

מקווה שעזרתי לכם לקבל מידע לפני רכישת המזרן שלכם. זכרו מזרן אורתופדי אנטומי טוב מחזיק לפחות 20 שנה. כמות שעות השינה על המזרן הם רבות מאוד ומסייעות לשמירה על בריאות עמוד השדרה, הכתפיים והרפיית השרירים. שינה טובה עושה יום טוב. תחשבו, תבדקו ועל תתפשרו ברכישת מזרן.